תביעת אישה נגד בעלה לפיצוי כספי בגין הנזקים שנגרמו לה בשל העובדה כי הבעל סירב ליתן לה גט.
הצדדים אינם מתגוררים יחד החל משנת 2008 והחל משנת 2006 לא קיימו יחסי אישות.
בשנת 2006 האישה הגישה לבית הדין הרבני
תביעת גירושין והאיש הגיש תביעה לשלום בית. במהלך ההליכים המשפטיים בבית
הדין, האישה עזבה את בית המגורים המשותף.
האישה טענה כי מאז שהחלו ההליכים בבית
הדין הרבני היא אינה יכולה לשקם את חייה ולהינשא בשנית. העובדה כי בעלה
מסרב ליתן לה גט, גורמת לה עוגמת נפש רבה, בושה, בדידות, היעדר חיי אישות,
פגיעה בשמה הטוב וצער. כמו כן ציינה האישה כי ככל שעוברות השנים קטנים
סיכוייה למציאת בן זוג חדש. ניסיונותיה הבלתי פוסקים לקבלת הגט וסירובו של
הבעל גרמו לה להפסד ימי עבודה ולבזבוז שעות רבות בדיונים בבתי הדין הרבנים
ובבתי משפט.
בית הדין הרבני קבע בפסק הדין כי אין סיכוי לשלום בית בין הצדדים, והמליץ לצדדים להגיע להסכם גירושין.
בית המשפט למשפחה קבע כי כשיש המלצה או
חיוב גט ע"י החלטה או פסק דין של בית הדין הרבני, ובן הזוג מסרב להתגרש,
ניתן להגיש נגד מי שמסרב להתגרש תביעה נזיקית מכח עוולת הרשלנות או מכח
הפרת חובה חקוקה, המזכה בפיצוי כספי את בן הזוג מסורב הגט.
יתרה מכך, גם כשבית הדין לא נתן החלטה המחייבת או ממליצה לגירושין, עשוי מי שסרב להתגרש, גבר או אישה, להיתבע בעוולת הרשלנות.
לקריאת הפוסט במלואו לחצו על - הסכם גירושין
