זכויות ידועה בציבור עדיפות על פני זכויות האישה החוקית בכל הקשור קבלת קצבת שארים- פוסט מאת עו"ד משפחה אירית רייכמן

[מאת עו"ד אירית רייכמן]

בפס"ד עא 1966/07 – עמליה אריאל נ' קרן הגמלאות של חברי אגד בע"מ – מתאריך 9.8.10 דחה בימ"ש העליון את פסיקתו של בימ"ש המחוזי בחיפה וקבע כי ידועה בציבור תקבל את כל קצבת השארים של בן זוגה שנפטר. העובדות

מרדכי קרצמן (להלן: "המנוח") נישא לעמליה אריאל (להלן: "אשתו החוקית") בשנת 1950. השניים נפרדו כעבור 30 שנה אולם המשיכו להיות רשומים כנשואים וזאת לאור העובדה כי עמליה סירבה לתת גט למרדכי. עם חלוף הימים, הכיר מרדכי את רחל יזרעאלי (להלן: "ידועה בציבור") ובין השניים נוצרה מערכת יחסים שבמסגרתה עבר המנוח להתגורר בדירתה של רחל. השניים ניהלו משק בית משותף על אף שבפועל נותר נשוי לעמליה.
בעת פטירתו של המנוח הייתה רחל ידועתו בציבור של מרדכי מזה כ-15 שנה, אך עמליה הייתה רשומה עדיין כאשתו החוקית.

עוד על הסוגיה המשפטית, החלטת ביהמ"ש המחוזי לעומת זו של העליון על סיבותיה במאמר המלא - עו"ד אירית רייכמן.

הכותבת, עו"ד אירית רייכמן, היא מומחית לענייני משפחה וגישור.

משמעויות משפטיות של הטרדה מאיימת מאת עו"ד אירית רייכמן

מאת : עו"ד אירית רייכמן

לעיתים רבות אנו שומעים על מצבים בהם אם מוטרד על ידי אדם אחר באמצעות איומים, מעקבים, הטרדות טלפוניות, מכתבי נאצה, פגיעה מכוונת ברכוש או בשמו הטוב ולמעשה - השתלטות מוחלטת על חיו. התנהגות זו גורמת לאדם הנפגע לחוש פחד המלווה אותו בחיי היומיום, מפריע בפעולות פשוטות וגורם לנפגע לשיתוק ולתחושה ממשית כי חייו בסכנה מתמדת.

הטרדה מאיימת (STALKING) כפי שהחוק קובע, היא הטרדתו של אדם בידי אדם אחר, בכל דרך שהיא , או נקיטת איומים כלפיו, בנסיבות הנותנות בסיס סביר להניח כי המטריד או המאיים עלול לשוב ולפגוע בשלוות חייו, בפרטיותו או בחירותו של האדם, או כי הוא עלול לפגוע בגופו.

הטרדה מאיימת תופסת מקום נכבד גם באלימות בתוך המשפחה, כאשר אישה מוטרדת על ידי בעלה באופן בו היא נתונה לשליטתו המלאה, למעקביו ולהטרדותיו.

בדרך כלל תופעה זו ידועה לנו כאשר אישה וגבר נקלעים לסכסוך משפטי ביניהם, בו אחד הצדדים מאבד שליטה ומטריד באופן יומיומי את הצד האחר.
הסיבות להטרדה מאיימת יכולות להיות בעיות נפשיות, בעיות קליניות, רצון לנקמה בבן הזוג המבקש להגרש, אובססיית התאהבות או כל אובססיה אחרת.

מהו החוק למניעת הטרדה מאיימת, כיצד יש לפעול כאשר סובלים מהטרדה מכל סוג שהוא ומהי סמכותו של בית המשפט בעניין? כל התשובות במאמר המלא מאת עו"ד אירית רייכמן.

למאמרים נוספים מאת עו"ד אירית רייכמן

בבג"צ 8214/07 שניתן ביום 22.7.10 חזר וקבע בית המשפט העליון כי חזקת השיתוף חלה על דירת מגורים של בני הזוג אשר התגוררו בה שנים רבות. בית המשפט העליון קבע כי הדירה הרשומה על שם הבעל היא בבעלות משותפת לשני בני הזוג וחייב את הבעל בתשלום דמי שכירות ראויים לאשה בגין חלקה בדירה מיום שעזבה את הדירה ועד מכירתה בפועל.
[מאת עו"ד אירית רייכמן]

השופטת ארבל מציינת כי לדירת המגורים ישנו מעמד מיוחד בהקשר זה מתוך ראייתה כ"גולת הכותרת של חזקת השיתוף". היות ודירת המגורים מהווה לרוב את הנכס המרכזי והעיקרי של בני הזוג, נדרשת הוכחה מינימאלית של חיים משותפים תחת קורת גג אחת כדי לראותה כמשותפת. לעניין זה יש לציין כי רישומו של הנכס על שם אחד מבני הזוג כמו גם מקורות המימון של הנכס, אין בהם כשלעצמם לסתור את חזקת השיתוף בנכס הנידון אלא יש לבחון את הנסיבות המעידות על כוונת הצדדים.

המקרה עסק בבני זוג שנישאו בשנת 1959 ורכשו בשנת 1963 דירת מגורים שנרשמה על שם הבעל בלבד. בני הזוג וילדיהם גרו בדירה זו במשך למעלה מ-20 שנה עד גבה טורא ביניהם. בשנת 1982 בני הזוג הגישו תביעות לבית הדין הרבני אשר הכריע בענייני המשמורת, הגירושין והרכוש. בית הדין הרבני קבע כי הדירה הינה רכושו הבלעדי של הבעל היות ונרכשה מכספיו.האישה ערערה על קביעה זו אך בית הדין הרבני דחה אותה. האישה פנתה לבג"ץ אשר ביטל את שני פסקי הדין של בית הדין הרבני.

מה היו נימוקי השופטים כנגד זכותה של האישה לשיתופה בנכס? מה היו טענותיה של האישה כשפנתה לבג"צ? מה היו נימוקי ביהמ"ש העליון לקביעתו וממה לטענתו התעלם בית הדין הרבני?
על כך במאמר המלא מאת עו"ד אירית רייכמן

למאמרים נוספים בדיני משפחה - עו"ד אירית רייכמן

עו"ד אירית רייכמן-זכויות בן זוג בפנסייה של בן זוגו

לא פעם קורה שגירושין מתרחשים כשאחד מבני הזוג (או שניהם) מקבל פנסיה.יש לדעת כי זכויות פנסיוניות שנצברו במהלך הנישואין, נחשבות לרכוש משותף, שאמור להתחלק בין בני הזוג בעת הגירושין. העיקרון המקובל הוא שכאשר בן הזוג שצבר את זכויות הפנסיה יפרוש לגימלאות, בן זוגו יהיה זכאי לקבל מחצית מתשלומי הפנסיה, יחסית לתקופה שבה בני הזוג היו נשואים זה לזו.

מאת: עו"ד אירית רייכמן

בהקשר זה, ברצוני להפנות אתכם לפסק דין תקדימי (תמש (ת"א) 22575-03 פ' ל' נ' פ' ש') שפורסם החודש על ידי השופט שילה מביהמ"ש לענייני משפחה בת"א. פסיקה זו התווספה לשרשרת הפסיקות אשר עסקו באחרונה בשאלה מהי הדרך הנכונה לחישוב חלקו של אדם בפנסיה של בן זוגו – האם לפי המשכורת במועד הקרע או לפי המשכורת האחרונה טרם היציאה לגמלאות?
מה קובע? – המשכורת האחרונה או המשכורת במועד הקרע?

למאמרים נוספים מאת עו"ד אירית רייכמן
במקרה הנידון, בין מועד הפסקת השיתוף בין הצדדים (מועד הקרע) לבין משכורתו האחרונה והקובעת לפנסיה של הבעל חלפו כמעט 3 שנים. האישה טענה כי לפי הסכם הגירושין (שקיבל תוקף פס"ד) יש לחשב את חלקה היחסי בפנסיה של הבעל, לפי משכורתו האחרונה. מנגד טוען הבעל, כי על פי ההסכם יש לחשב את חלקה היחסי של האישה על בסיס משכורתו במועד הקרע (ולא על בסיס המשכורת במועד הפרישה).
שני הצדדים הציגו בפני בית המשפט אסמכתאות משפטיות התומכות בעמדתם. הבעל הסתמך על פסק דינו של ביהמ"ש המחוזי בת"א שניתן בעמ"ח 1014/06 לפיה "אין למערער חלק ונחלה בגידול שחל במשכורתה של המשיבה בתקופה שבה הצדדים צהובים זה לזה וכשחלפו יותר מחמש שנים) מהמועד המוסכם של הקרע ביניהם".
לעומת זאת , בפסק דינו של השופט גרינברגר בביהמ"ש לענייני משפחה בירושלים בתמ"ש 10612/98, פסק דין שאושר ע"י ביהמ"ש המחוזי בירושלים בע"מ 2038/07 (ביום 2.9.07), נקבע כי: "אין חולק כי במהלך הנישואין תורם כל אחד מבני הזוג את חלקו מתוך צפייה ליהנות בעתיד מהפרות המשותפים … סבורני כי במקרה של תקופת נישואין ארוכה, לא בנקל יהא לנתק את הקשר בין החיים המשותפים לפני הפרוד לקידומו של בן הזוג בעבודה לאחר הפירוד… ".
ה"אסכולה הירושלמית" מול ה"אסכולה התל אביבית"
פסקי דין מאוחרים יותר אימצו את ה"אסכולה הירושלמית" במקרה שבו הבעל עלה בדרגה אחת בלבד בין המועד הקובע למועד הפרישה. השופט שילה קובע כי במקרה דנן, יש לחשב את הפנסיה על פי המשכורת האחרונה גם אליבא ד"שיטת תל אביב", וזאת משני נימוקים:
1. משך הזמן בין מועד הקרע למועד הפרישה הוא פחות משלוש שנים. מדובר בפרק זמן קצר יחסית ולכן ראוי יותר לייחס את העלייה בשכר בתקופה קצרה זו למאמץ המשותף של שני הצדדים ולתרומתה של האישה במהלך השנים שקדמו לפרישה. מה גם, שבמקרה זה לא הוכח כי היתה עלייה משמעותית בשכר בתקופה זו הנובעת מנסיבות מיוחדות שאירעו לאחר מועד הקרע.
2. הצדדים למקרה זה חתמו על ההסכם כאשר הבעל כבר היה בפנסיה. הבעל היה מודע לכך ששכרו האחרון גבוה יותר מהשכר במועד הקרע. לכן, לו רצו הצדדים שהחישוב יערך על בסיס המשכורת במועד הקרע, היה עליהם לציין זאת במפורש.
כמו כן, ביהמ"ש סבור כי במקרים רבים ייתכנו עיוותים במידה והחישוב יעשה על בסיס השכר במועד הקרע היות ויש להצמידו כחוק עד למועד התשלום, דבר שלעיתים עשוי לתת לו ערך גבוה מערכו במציאות ולכן, אף משיקולים מעשיים אין לאמץ גישה זו.
ביהמ"ש סבור שככלל, כל עוד מדובר בתקופה לא ארוכה בין מועד הקרע למועד הפרישה, וכל עוד לא עלה בן הזוג בדרגות באופן משמעותי ושכרו לא גדל באופן משמעותי, יש לאמץ את השיטה לפיה החישוב יעשה על בסיס המשכורת האחרונה.
הכותבת היא מומחית לדיני משפחה.
ליצירת קשר: משרד עורך דין לדיני משפחה אירית רייכמן
טל: 02-6541542 פקס: 02-6541544

עו"ד אירית רייכמן - על מקרה של הליך גישור מנצח

עו"ד אירית רייכמן - גישור

מומלץ להסתייע בגישור לא רק על מנת להסדיר את הליך הגירושין ביתר קלות, אלא גם כדי למצוא פיתרון יצירתי אותו לא ניתן היה להשיג בין כותלי בית המשפט – כזה שיטיב עם כל הצדדים. עו"ד אירית רייכמן , מומחית לדיני משפחה ומגשרת מוסמכת, על הסיפור של מיכל ואהוד שיצאו נשכרים כשנעזרו בגישור לצורך הסדרת גירושיהם.

מיכל ואהוד נישאו בשנת 2003, היה זה טקס צנוע עם מעט משתתפים מהמעגל המשפחתי והחברתי קרוב, כיאה לכל מערכת היחסים ביניהם. הם הכירו בסך הכל חצי שנה קודם והחליטו להתחתן, עוד לפני שרבים ממכריהם בכלל ידעו על קיום הזוגיות הזו. תוך חודשיים מיכל הרתה ונשאה ברחמה תאומים. אלא שכמו שקורה במשפחות הכי טובות, כעבור שנתיים בני הזוג החליטו להיפרד.

למאמר המלא – עו"ד אירית רייכמן