בחודש שעבר דחה בית המשפט המחוזי בבאר שבע בקשת ערעור על החלטת בית משפט לענייני משפחה באשדוד (כב' הש' שרית גולן, ס.נ), לפיה חויב הגבר לבצע, על אף התנגדותו, בדיקה גנטית לקשרי משפחה במסגרת תביעת אבהות שהוגשה נגדו. דחיית הערעור על ידי בית המשפט המחוזי מקנה להחלטה משנה תוקף תקדימי, היות ובדיני המשפחה בישראל נוהגים להשתמש בבדיקת האבהות ככלי משפטי מחייב רק לעתים נדירות.
תביעת האבהות הוגשה, בעקבות טענתה של האם כי הגבר הוא אביו הביולוגי של בנה (בן ה- 16 כיום), שנולד במהלך קשר רומנטי של מספר שנים. המעניין במקרה זה, הוא שהגבר, על פי פסק הדין, אינו מכחיש את אבהותו ומתייחס לנער כבנו לכל דבר ועניין וכך גם הנער אליו.
הגבר התנגד לבדיקת אבהות וטען כי האם הגזימה בפני בית המשפט כשתיארה את חוזקו של הקשר הרומנטי ביניהם וכי מעולם לא קיים עימה מערכת יחסים מחייבת. הגבר אומנם הודה כי התגורר עם האם לפרקים, סייע לה כספית בתדירות חודשית, תמך בה בתקופת ההיריון ואף נתן הלוואה למימון ברית המילה. הגבר גם הודה כי נקשר אל הקטין, אוהב אותו כבנו, תמך בו לאורך כל חייו ותומך בו גם היום.
האמת עשויה להזיק
בכתב ההגנה טען הגבר כי הוא נוטה להאמין שהקטין הוא בנו, אם כי אינו בטוח בכך הואיל ולטענתו האם קיימה מערכת יחסים גם עם גברים אחרים. בבסיס התנגדותו לבדיקת האבהות עומדת הטענה שאין זה מטובתו של הנער לברר את האבהות ע"י בדיקה גנטית
לקריאת הפוסט במלואו - עורך דין לגירושין
עו"ד אירית רייכמן מתמחה בדיני משפחה ובעריכת הסכם גירושין והליך גישור
