חלוקת רכוש הוגנת בהליך גירושין - אירית רייכמן

ביהמ"ש לענייני משפחה ולאחר מכן ביהמ"ש המחוזי, קיבלו בקשתה של אישה, לצרף לתביעה הרכושית שתי חברות שבבעלות בעלה ולהגדירן במסגרת התביעה כנתבעות. בפסק הדין נקבע כי צירוף החברות כנתבעות, הנה הדרך היחידה לאפשר לאישה לקבל את מלוא זכויותיה ואת השקיפות בדבר נכסיו של בעלה, בכל הנוגע לחברות שבבעלותו.

לקריאת הפוסט המלא לחצו עו"ד אירית רייכמן

עו"ד אירית רייכמן  הינה בעלת תואר LLb במשפטים מאוניברסיטת
תל-אביב , חברה בועדת בית המשפט לעניני משפחה בלשכת עורכי הדין,
מגשרת מוסמכת מטעם הטכניון  ועברה השתלמויות תעודה רבות בתחום דיני
המשפחה.לעו"ד אירית רייכמן ניסיון רב בהופעות בבתי המשפט לענייני
משפחה,בבתי הדין הרבניים וניהול תיקים מורכבים בתחום  דיני המשפחה
הירושה והאפוטרופסות.

אירית רייכמן - צוואה שנעשתה מחמת השפעה בלתי הוגנת הנה בטלה

במקרה שהובא בפני כב' בית המשפט, הוגשה בקשה לצו קיום צוואה על ידי שני אחים ואימם. לטענת האם, היא הכירה את המנוח בשנת 1993 עם עלייתה לישראל, אז עבדה כעוזרת בית בבית המנוח ורעייתו. האם אשר הנה נהנית על פי הצוואה, מציינת את הקשר החם עם המנוח ואת התמיכה הכלכלית שהעניק המנוח לה ולבני משפחתה לאורך כל השנים. עוד היא מעידה כי לאחר פטירת רעיית המנוח, התהדקו קשריה עם המנוח והוא אף צירף אותה כשותפה מלאה בחשבון הבנק שבבעלותו. לדבריה, מרגע שנודע לה על המחלה הנוראית בה חלה המנוח, התאגדו היא וכל בני משפחתה סביבו, כאשר במשך כל תקופה זו היא לא נתקלה בבן משפחה של המנוח שהתעניין במצבו.

לקריאת הפוסט המלא לחצו עו"ד אירית רייכמן

עו"ד אירית רייכמן  הינה בעלת תואר LLb במשפטים מאוניברסיטת
תל-אביב , חברה בועדת בית המשפט לעניני משפחה בלשכת עורכי הדין,
מגשרת מוסמכת מטעם הטכניון  ועברה השתלמויות תעודה רבות בתחום דיני
המשפחה.לעו"ד אירית רייכמן ניסיון רב בהופעות בבתי המשפט לענייני
משפחה,בבתי הדין הרבניים וניהול תיקים מורכבים בתחום  דיני המשפחה
הירושה והאפוטרופסות.

הכירו את חוק החיים המשותפים - אירית רייכמן

 

לאחרונה עלתה לכותרות הצעת החוק של שרת המשפטים, ציפי לבני, בנוגע ל"חוק החיים המשותפים". מה מסתתר מאחורי הביטוי הזה? המטרה של חוק זה היא לעגן באופן רשמי את מעמדם של בני זוג הבוחרים לחיות חיים משותפים ביחד, תוך קיום חיי משפחה ומשק בית משותף מבלי להינשא על פי הדין האישי החל בישראל.

לצפייה בפוסט המלא לחצו עו"ד אירית רייכמן

עו"ד אירית רייכמן  הינה בעלת תואר LLb במשפטים מאוניברסיטת
תל-אביב , חברה בועדת בית המשפט לעניני משפחה בלשכת עורכי הדין,
מגשרת מוסמכת מטעם הטכניון  ועברה השתלמויות תעודה רבות בתחום דיני
המשפחה.לעו"ד אירית רייכמן ניסיון רב בהופעות בבתי המשפט לענייני
משפחה,בבתי הדין הרבניים וניהול תיקים מורכבים בתחום  דיני המשפחה
הירושה והאפוטרופסות.

עו"ד אירית רייכמן מומחית בדיני משפחה - מה נדרש לצורך קיום "חיי משפחה"?

פס"ד תקדימי: בית המשפט קבע כי התובע יוכר כידוע בצבור ויורש של המנוחה לאחר שבני הזוג התגוררו יחדיו שנה וחמישה חודשים.

(תמ"ש 29037-09-12 בבית המשפט למשפחה במחוז ת"א ,שופט נפתלי שילה)

בית המשפט למשפחה חזר וקבע כי בני זוג יוכרו כידועים בצבור לאחר מגורים של שנה וחמישה חודשים ביחד, תוך שהוא מצטט פסיקה שקבעה כי בני זוג שחיו יחד שלושה חודשים הנם ידועים בצבור. בית המשפט למשפחה דן בשאלה אם יש להצהיר על התובע כבן זוגה של המנוח בהתאם לסעיף 55 בחוק הירושה הדן בירושה של ידוע בצבור.

לצפייה בפוסט המלא לחצו עורך דין לגישור

עו"ד אירית רייכמן מומחית בדיני משפחה אשר מתמחה בין השאר בהסכם גישור, הסכם גירושין, הסכם משמורת משותפת, ייעוץ לגישור, הליך גישור ועוד...

עו"ד לגירושין אירית רייכמן על פסק דין תקדימי

בית המשפט למשפחה פסק לאחרונה כי אלמנה זכאית לקבל מהידועה בצבור את החלק היחסי המגיע לה מהקצבה של בעלה המנוח מתקופת חייהם המשותפים, וזאת מכוח חוק עשיית עושר ולא במשפט. במקרה דנן, האלמנה והמנוח נישאו בשנת 1967. השניים ערכו הסכם גירושין שאושר על ידי בית המשפט בשנת 1993. בהתאם להסכם הגירושין, קבעו הצדדים כי האישה זכאית לקבל את חלקה בקרן הפנסיה של המנוח בהתאם לתקנות הקרן ולתנאיה.


לצפייה בפוסט המלא לחצו עורך דין לגישור

עורך דין לגירושין אירית רייכמן אשר מתמחה בין השאר בהסכם גישור, הסכם גירושין, הסכם משמורת משותפת, ייעוץ לגישור, הליך גישור ועוד...

עו"ד לגירושין - מה צריך לדעת על סגירת תיק גירושין?

בית הדין הרבני הגדול קיבל ערעור של אישה וקבע כי בקשתו של בעלה לסגירת תיק הגירושין ביניהם, אינה כנה, מכיוון שהוא עדיין מעוניין בגירושין. בית הדין הרבני קבע כי כל בקשתו של הבעל היא לסגור את תיק הגירושין כדי להעביר את הדיונים בנושא הרכוש לבית המשפט לענייני משפחה.

(פסק הדין ניתן בתאריך 9.7.2013, תיק מספר 929139/1)
 
במקרה דנן הגיש הבעל תביעת גירושין כרוכה נגד האישה לבית הדין הרבני האזורי בירושלים בחודש אפריל 2012, ואילו האישה הגישה תביעה לשלום בית ומדור ספציפי. בין הצדדים התנהלו הליכים משפטיים רבים בבית הדין הרבני האזורי והוגשו בקשות שונות על ידי כל אחד מהצדדים בענייניי רכוש ומשמורת, כאשר עניין מזונות הקטינים נדון בבית משפט לענייני משפחה בירושלים במסגרת תביעה שהגישה האישה למזונות הקטינים.
הבעל אשר לא היה שבע רצון מהתקדמות ההליכים בבית הדין הרבני, וכמו כן מההחלטות שנתן בית הדין הרבני בהליכים השונים, פנה בחודש ינואר 2013 והגיש תביעות רכוש ומשמורת גם לבית המשפט לענייני משפחה. מספר ימים לאחר שהגיש הבעל את תביעותיו לבית המשפט לענייני משפחה, הופיע הבעל עם ב"כ לדיון בפני בית הדין הרבני האזורי והודיע כי הוא מבקש לסגור את תיק הגירושין, ללא כל נימוק או הסבר ומבלי שהוא מוכן לחזור לחיות עם האישה בשלום בית.
לצפייה בפוסט המלא לחצו עורך דין לגישור


עורך דין לגירושין אירית רייכמן אשר מתמחה בין השאר בהסכם גישור, הסכם גירושין, הסכם משמורת משותפת, ייעוץ לגישור, הליך גישור ועוד...

החלטת ביהמ"ש: ניתן לבצע בדיקת אבהות גם ללא הסכמה - הסכם גירושין

בחודש שעבר דחה בית המשפט המחוזי בבאר שבע בקשת ערעור על החלטת בית משפט לענייני משפחה באשדוד (כב' הש' שרית גולן, ס.נ), לפיה חויב הגבר לבצע, על אף התנגדותו, בדיקה גנטית לקשרי משפחה במסגרת תביעת אבהות שהוגשה נגדו. דחיית הערעור על ידי בית המשפט המחוזי מקנה להחלטה משנה תוקף תקדימי, היות ובדיני המשפחה בישראל נוהגים להשתמש בבדיקת האבהות ככלי משפטי מחייב רק לעתים נדירות.

תביעת האבהות הוגשה, בעקבות טענתה של האם כי הגבר הוא אביו הביולוגי של בנה (בן ה- 16 כיום), שנולד במהלך קשר רומנטי של מספר שנים. המעניין במקרה זה, הוא שהגבר, על פי פסק הדין, אינו מכחיש את אבהותו ומתייחס לנער כבנו לכל דבר ועניין וכך גם הנער אליו.

הגבר התנגד לבדיקת אבהות וטען כי האם הגזימה בפני בית המשפט כשתיארה את חוזקו של הקשר הרומנטי ביניהם וכי מעולם לא קיים עימה מערכת יחסים מחייבת. הגבר אומנם הודה כי התגורר עם האם לפרקים, סייע לה כספית בתדירות חודשית, תמך בה בתקופת ההיריון ואף נתן הלוואה למימון ברית המילה. הגבר גם הודה כי נקשר אל הקטין, אוהב אותו כבנו, תמך בו לאורך כל חייו ותומך בו גם היום.

האמת עשויה להזיק

בכתב ההגנה טען הגבר כי הוא נוטה להאמין שהקטין הוא בנו, אם כי אינו בטוח בכך הואיל ולטענתו האם קיימה מערכת יחסים גם עם גברים אחרים. בבסיס התנגדותו לבדיקת האבהות עומדת הטענה שאין זה מטובתו של הנער לברר את האבהות ע"י בדיקה גנטית

לקריאת הפוסט במלואו - עורך דין לגירושין

עו"ד אירית רייכמן מתמחה בדיני משפחה ובעריכת הסכם גירושין והליך גישור

בית המשפט המחוזי קבע: הסכם ממון תקף רק לחיים ואיננו מחליף צוואה

בתאריך 11.9.2011 ניתן פסק דין תקדימי על ידי בית המשפט המחוזי אשר דן בשאלה האם הסכם ממון יכול לשמש גם כצוואה בעת פטירתו של מי מהצדדים? פסק דין חדש של השופטת צילה צפת בבית המשפט המחוזי בבאר שבע, צריך להדליק נורה אדומה לכל אלו אשר דוחים או מותרים על חתימה על הסכם ממון וכתיבת צוואה. על כך במאמר הבא.

מובא ע"י עו"ד לגירושין, אירית רייכמן

הערעור לבית המשפט המחוזי הוגש על ידי ילדיו של אדם, אשר התאלמן בשנת 1996. לאחר מות אמם, ויתרו הילדים על חלקם בירושת אימם לטובת אביהם והעניקו לו את הזכויות המלאות על דירת הזוג. בשנת 1997, נישא מחדש האב בנישואים אזרחיים וחתם על הסכם ממון עם אשתו החדשה, אשר מבהיר כי אין לאשתו בחייהם המשותפים של השניים, משום זכות בדירתו של האב.

מסע התביעות החל לאחר פטירתו של האב בשנת 2008, לאחר שהוא לא השאיר אחריו צוואה.

כאשר הגישה אלמנתו של האב בקשה לצו ירושה, הכולל חצי מעזבונו, לרבות הדירה, דחה בית המשפט למשפחה את התנגדותם של בני המשפחה וקבע כי אשתו החדשה של האב יורשת גם את זכויות המנוח בדירה.

לקריאת הפוסט במלואו - הסכם גישור

בית המשפט חייב סרבנית גט בתשלום פיצויים לבעלה

לא מעט אנשים אשר הורגלו לראות את המושג "סרבן גט" בכותרות, יופתעו לדעת שתופעת סרבניות הגט קיימת גם היא. במקרה שלפנינו, בני זוג שהיו נשואים במשך 33 שנים, כאשר לאור עקרות האישה – לא הצליחו להביא ילדים לעולם ולאור כך רצה הבעל, למורת רוחה של האישה, להתגרש.

מובא ע"י עורך דין לגירושין, אירית רייכמן

בקשתו הראשונה של הבעל לגירושין, עלתה כבר בשנת 1986, על רקע עקרותה של האישה ואי היציבות שביחסיהם. באותה עתירה, דחה בית הדין את התביעה ושלח את הגבר בחזרה לביתו להשכין שלום בית וסגר את התיק.

בשנת 2003, נפרדו בני הזוג באופן סופי (הסכם גירושין) והגבר פנה שוב לבית הדין לחיוב האישה בגט. במקרה זה שוב טען הגבר כי הסיבה לכך היא עקרותה של האישה. בתגובה, סירבה האישה לגירושין.

בתאריך 7.7.2004, נבחנה מחדש עילת הגירושין לפי טענות הצדדים ובית הדין קבע כי האישה מחוייבת לקבל את הגט: "הואיל ועל פי הבדיקות שערכו הצדדים מתברר כי הבעל יכול להביא ילדים לעולם והאשה אינה יכולה להביא אלא אם כן תעבור ניתוח אשר מסכן אותה, ולכן חייבה לקבל גט לאלתר ולפתוח תיק לסידור גט".

לקריאת הפוסט במלואו - עו"ד מגשר

האם בגידה שגרמה לגירושין היא עילה לפיצויים?

בחודש יולי האחרון, הכיר לראשונה השופט אסף זגורי מבית המשפט לענייני משפחה בטבריה, בזכותו של הבעל להגיש תביעת פיצויים, כנגד אשתו אשר בגדה בו וקיימה יחסים עם אחר בזמן שהיו נשואים. (הסכם גירושין)

מובא ע"י עו"ד לגירושין אירית רייכמן

עד כה, שופטים נהגו לדחות על הסף תיקים מסוג זה, בטענה שאמנם הצד שבו "בגדו" מרגיש נפגע, אך פירוקה של זוגיות הוא תוצאה של משוואה מורכבת בהרבה מאשר "אשם" של צד זה או אחר.

במקרה המדובר, הבעל ביקש לחייב את אשתו לשעבר, לה היה נשוי במשך 17 שנים, – עד שנת 2010, בתשלום פיצויים בגין הפרת תנאי הנישואין, תוך בגידות מרובות בו. מתוך החלטת במ"ש ן: "לדבריו, התנהגותה של המבקשת משך נישואיהם ובעיקר העובדה כי קיימה יחסים עם גברים אחרים בעת נישואיהם הסבה לו נזקים בלתי הפיכים בדמות כאב וסבל, עגמת נפש, טיפוליים פסיכולוגיים בגין נזק נפשי, אבדן הנאת החיים, מתח וכדומה".

לקריאת הפוסט במלואו - הליך גישור