למה כדאי לנו לערוך צוואות הדדיות -אירית רייכמן

צוואות הדדיות הן צוואות שעורכים שני בני הזוג במשותף ובאופן הדדי ביניהם. בצוואות מסוג זה, נקבעות הוראות זהות שיחולו על שניהם בנוגע לחלוקת רכוש לאחר פטירת כל אחד מהם. הוראות אלו נסמכות על התוכן הזהה של שתי הצוואות.

מובא ע"י עו"ד אירית רייכמן

הגדרתה של צוואה הדדית

לקריאת מאמרים נוספים-עו"ד אירית רייכמן

היטיב להגדיר זאת כב’ השופט בדימוס, הנשיא אהרון ברק, בעניין הפרשנות שנתן למשמעותה של צוואה משותפת והדדית :

"צוואה הנה משותפת כאשר היא תוצאה של החלטה משותפת בדבר תוכנה. צוואה משותפת היא הדדית כאשר ההסדרים שקבע אחד המצווים מבוססים על ההסדרים שקבע המצווה השני ולא היו נערכים לולא הסדרים אלה".

ע"פ רוב, צוואה הדדית קובעת כי לאחר פטירת אחד מבני הזוג, בן הזוג הנותר בחיים יורש אותו ומחזיק בכל/ רוב הרכוש והכספים של שני בני הזוג, כל זאת מתוך מטרה שרק לאחר פטירת בן הזוג השני, ירשו הילדים המשותפים את העיזבון.
בעריכת צוואה הדדית כל אחד מבני הזוג מסתמך על עקרון ההדדיות בכך שהוראות הצוואה יחייבו גם בן הזוג השני והצוואה לא תשונה, אף לאחר פטירתו של אחד מבני הזוג.

לקריאת המשך המאמר-אירית רייכמן

משרד עורכי דין ונוטריון - אירית רייכמן, הוקם בשנת 1987.

המשרד מתמחה בדיני משפחה ומעמד אישי הכולל: עריכת הסכמי גירושין, הסכמי ממון, הסכם לשלום בית, טיפול בתביעות ירושה, צוואות ועזבונות. תביעות לבית המשפט למשפחה ולבית הדין הרבני בנושאי מזונות, משמורת ילדים ותביעות רכוש הליכי גישור וליווי תהליכי משא ומתן.

דינם המשפחתי של זוגות ידועים בציבור עורכת דין אירית רייכמן

מאת : אירית רייכמן


ידועים בציבור הינם איש ואישה אשר חיים יחד חיי אישות ללא נישואין ומנהלים משק בית משותף. תנאי לכך כי יוכרו כידועים בציבור הינה שיתוף כלכלי וגמירות דעת של בני הזוג לשיתוף שתשתכלל מאורח חייהם המשותף כידועים בציבור

מי הם ידועים בציבור?

זוגות רבים בארץ חיים תחת קורת גג אחת ללא שנישאו זה לזו. רבים מזוגות אלה מקיים אורח חיים נורמטיבי הכולל הבאת ילדים משותפים לעולם ובנית מסגרת משפחתית מלאה הכוללת בין היתר צבירת רכוש משותף.

ידועים בציבור הינם איש ואישה אשר חיים יחד חיי אישות ללא נישואין ומנהלים משק בית משותף. תנאי לכך כי יוכרו כידועים בציבור הינה שיתוף כלכלי וגמירות דעת של בני הזוג לשיתוף שתשתכלל מאורח חייהם המשותף כידועים בציבור.

לקריאת המשך המאמר-עו"ד אירית רייכמן

עו"ד אירית רייכמן - עשרת הדברות למתגרש

מאת : עו"ד אירית רייכמן

1. אל תפעל/י על סמך עצות מקורבים אליך.
תופעה נפוצה היא, כי קרובים וחברים שהיו מעורבים בהליכי גירושין, נוהגים לתת עצות המבוססות על ניסיונם האישי. ניסיון אישי של אחד יכול שלא להתאים לנסיבות המקרה שלך. אל תבצע/י צעד כלשהו אשר עלול לגרום לך נזק.

2. פנה/י לייעוץ משפטי.
מאחר והינך עומד/ת בפני צעד מכריע וקריטי אשר לו השלכות רבות על חייך, חיי ילדיך וחיי הסובבים אותך. חשוב לקבל יעוץ משפטי מעו"ד המתמחה בדיני משפחה, על מנת לדעת את זכויותיך, להגן עליהן, לדעת ולהבין את מצבך המשפטי. קבלת יעוץ משפטי בתחילת ההליך תחסוך זמן וכסף.

3. עשה/י כל מאמץ להגיע להסכם ו/או לפנות להליך גישור.
הליכי גירושים עלולים להיות כואבים ולהימשך זמן רב. בני זוג לעיתים נוהגים בנקמנות וזאת בכוונה להתיש האחד את השני. פנייה להליך גישור במטרה להגיע להסכם, תחסוך זמן וכסף ומעל לכל, תשמור על שקט בין בני הזוג, דבר שיגרום למצב בו ילדיך יפגעו פחות.

4. אל תנקוט/י באלימות כנגד בן/בת זוגך.
לעיתים הליכי גירושים עלולים להיות קשים וכואבים ולהימשך זמן רב. למרות התקופה הקשה אסור לנקוט באלימות נגד בן/בת הזוג. בעל הנוקט באלימות עשוי להיות מורחק מביתו למשך שלושה חודשים עד שנה ובמקביל להיות מועמד לדין פלילי. במידה ומופעלת נגדך או נגד בן משפחתך אלימות, פני מיד לתחנת המשטרה והגישי תלונה.

5. אם קיים חשש כי בן/בת זוגך עלול להגיש נהדך תביעות, עשה/י כל מאמץ על מנת להקדים אותו/ה.
היוועץ/י בדחיפות עם עו"ד , על מנת לזכות ב "מירוץ הסמכויות" וזאת מאחר ואי הגשת תביעה לערכאה הרצויה לך, עלולה להעמידך במצב לא רצוי.

6. שמור/י על חשאיות.
שמירה על חשאיות הינה חיונית על מנת למנוע העברת אינפורמציה שעלולה לעזור לצד השני. שמירה על חשאיות תגן עליך ותאפשר לך להגן על זכויותיך ולחזק את מעמדך ואת מה שהינך מבקש להוכיח בפני בית המשפט. אל תשוחח בטלפון על מנת שלא יאזינו לשיחותיך. אל תשתף חברים משותפים בפרטי ההליך המשפטי או בתוכניותיך לנקוט בהליכים נגד בן/בת הזוג.

7. אסוף/י הוכחות ואסמכתאות.
כשהינך תובע/ת או נתבע/ת בתביעת גירושין, עליך להוכיח את מצבך האישי, הכלכלי וכדומה. לכן, עליך לאסוף קבלות קנייה מכל סוג - מסמכי רכישה, פרטים על נכסים, מסמכים המוכיחים אלימות אם קיימת. אסמכתאות אילו חיוניות לשאלת גובה המזונות לילדים ומזונות אשה, ולצורך חלוקת הרכוש בין בני הזוג.

8. שימ/י חפצי ערך במקום בטוח.
במידה וקיימים חפצי ערך מבחינה כלכלית ורגשית, יש לשים אותם במקום בו בן/בת הזוג לא יוכלו להעלימם.לעתים חפצי ערך היקרים רגשית או כלכלית מהווים קלף למיקוח בעת מו"מ.

9. אל תסית/י את הילדים כנגד בן/בת זוגך.
ילדים הם קורבן כואב של גירושיך ובעתיד הקרוב חייהם ישתנו באופן מהותי. ההשפעה על ילדיך עלולה להיות קריטית אם לא תפעל/י נכון. יש לשדר לילדך את המסר, כי הגירושים הם מההורה השני ולא מן הילד. יש לחזק את הילדים ולמנוע כל מצב בו הם יקחו חלק בהליך הגירושין. אל תערב את ילדיך בפרטים ואל תסית אותם כנגד בן/בת זוגך.

10. העסק/י בלש פרטי במידת הצורך.
במידה ויש חשד לבגידה על ידי בן/בת הזוג, יש להעסיק בלש על מנת שימצא הוכחות למעשה הבגידה. כמו כן, במידה ויש חשד כי נכסים כלשהם הוברחו, יש להעסיק בלש על מנת שיתחקה אחר מצבו/ה הכלכלי האמיתי של בן/בת הזוג.


הכותבת עו"ד אירית רייכמן הינה מומחית בדיני משפחה

למאמרים נוספים של עו"ד אירית רייכמן

זכויות ידועה בציבור עדיפות על פני זכויות האישה החוקית בכל הקשור קבלת קצבת שארים- פוסט מאת עו"ד משפחה אירית רייכמן

[מאת עו"ד אירית רייכמן]

בפס"ד עא 1966/07 – עמליה אריאל נ' קרן הגמלאות של חברי אגד בע"מ – מתאריך 9.8.10 דחה בימ"ש העליון את פסיקתו של בימ"ש המחוזי בחיפה וקבע כי ידועה בציבור תקבל את כל קצבת השארים של בן זוגה שנפטר. העובדות

מרדכי קרצמן (להלן: "המנוח") נישא לעמליה אריאל (להלן: "אשתו החוקית") בשנת 1950. השניים נפרדו כעבור 30 שנה אולם המשיכו להיות רשומים כנשואים וזאת לאור העובדה כי עמליה סירבה לתת גט למרדכי. עם חלוף הימים, הכיר מרדכי את רחל יזרעאלי (להלן: "ידועה בציבור") ובין השניים נוצרה מערכת יחסים שבמסגרתה עבר המנוח להתגורר בדירתה של רחל. השניים ניהלו משק בית משותף על אף שבפועל נותר נשוי לעמליה.
בעת פטירתו של המנוח הייתה רחל ידועתו בציבור של מרדכי מזה כ-15 שנה, אך עמליה הייתה רשומה עדיין כאשתו החוקית.

עוד על הסוגיה המשפטית, החלטת ביהמ"ש המחוזי לעומת זו של העליון על סיבותיה במאמר המלא - עו"ד אירית רייכמן.

הכותבת, עו"ד אירית רייכמן, היא מומחית לענייני משפחה וגישור.

משמעויות משפטיות של הטרדה מאיימת מאת עו"ד אירית רייכמן

מאת : עו"ד אירית רייכמן

לעיתים רבות אנו שומעים על מצבים בהם אם מוטרד על ידי אדם אחר באמצעות איומים, מעקבים, הטרדות טלפוניות, מכתבי נאצה, פגיעה מכוונת ברכוש או בשמו הטוב ולמעשה - השתלטות מוחלטת על חיו. התנהגות זו גורמת לאדם הנפגע לחוש פחד המלווה אותו בחיי היומיום, מפריע בפעולות פשוטות וגורם לנפגע לשיתוק ולתחושה ממשית כי חייו בסכנה מתמדת.

הטרדה מאיימת (STALKING) כפי שהחוק קובע, היא הטרדתו של אדם בידי אדם אחר, בכל דרך שהיא , או נקיטת איומים כלפיו, בנסיבות הנותנות בסיס סביר להניח כי המטריד או המאיים עלול לשוב ולפגוע בשלוות חייו, בפרטיותו או בחירותו של האדם, או כי הוא עלול לפגוע בגופו.

הטרדה מאיימת תופסת מקום נכבד גם באלימות בתוך המשפחה, כאשר אישה מוטרדת על ידי בעלה באופן בו היא נתונה לשליטתו המלאה, למעקביו ולהטרדותיו.

בדרך כלל תופעה זו ידועה לנו כאשר אישה וגבר נקלעים לסכסוך משפטי ביניהם, בו אחד הצדדים מאבד שליטה ומטריד באופן יומיומי את הצד האחר.
הסיבות להטרדה מאיימת יכולות להיות בעיות נפשיות, בעיות קליניות, רצון לנקמה בבן הזוג המבקש להגרש, אובססיית התאהבות או כל אובססיה אחרת.

מהו החוק למניעת הטרדה מאיימת, כיצד יש לפעול כאשר סובלים מהטרדה מכל סוג שהוא ומהי סמכותו של בית המשפט בעניין? כל התשובות במאמר המלא מאת עו"ד אירית רייכמן.

למאמרים נוספים מאת עו"ד אירית רייכמן

בבג"צ 8214/07 שניתן ביום 22.7.10 חזר וקבע בית המשפט העליון כי חזקת השיתוף חלה על דירת מגורים של בני הזוג אשר התגוררו בה שנים רבות. בית המשפט העליון קבע כי הדירה הרשומה על שם הבעל היא בבעלות משותפת לשני בני הזוג וחייב את הבעל בתשלום דמי שכירות ראויים לאשה בגין חלקה בדירה מיום שעזבה את הדירה ועד מכירתה בפועל.
[מאת עו"ד אירית רייכמן]

השופטת ארבל מציינת כי לדירת המגורים ישנו מעמד מיוחד בהקשר זה מתוך ראייתה כ"גולת הכותרת של חזקת השיתוף". היות ודירת המגורים מהווה לרוב את הנכס המרכזי והעיקרי של בני הזוג, נדרשת הוכחה מינימאלית של חיים משותפים תחת קורת גג אחת כדי לראותה כמשותפת. לעניין זה יש לציין כי רישומו של הנכס על שם אחד מבני הזוג כמו גם מקורות המימון של הנכס, אין בהם כשלעצמם לסתור את חזקת השיתוף בנכס הנידון אלא יש לבחון את הנסיבות המעידות על כוונת הצדדים.

המקרה עסק בבני זוג שנישאו בשנת 1959 ורכשו בשנת 1963 דירת מגורים שנרשמה על שם הבעל בלבד. בני הזוג וילדיהם גרו בדירה זו במשך למעלה מ-20 שנה עד גבה טורא ביניהם. בשנת 1982 בני הזוג הגישו תביעות לבית הדין הרבני אשר הכריע בענייני המשמורת, הגירושין והרכוש. בית הדין הרבני קבע כי הדירה הינה רכושו הבלעדי של הבעל היות ונרכשה מכספיו.האישה ערערה על קביעה זו אך בית הדין הרבני דחה אותה. האישה פנתה לבג"ץ אשר ביטל את שני פסקי הדין של בית הדין הרבני.

מה היו נימוקי השופטים כנגד זכותה של האישה לשיתופה בנכס? מה היו טענותיה של האישה כשפנתה לבג"צ? מה היו נימוקי ביהמ"ש העליון לקביעתו וממה לטענתו התעלם בית הדין הרבני?
על כך במאמר המלא מאת עו"ד אירית רייכמן

למאמרים נוספים בדיני משפחה - עו"ד אירית רייכמן

עו"ד אירית רייכמן-זכויות בן זוג בפנסייה של בן זוגו

לא פעם קורה שגירושין מתרחשים כשאחד מבני הזוג (או שניהם) מקבל פנסיה.יש לדעת כי זכויות פנסיוניות שנצברו במהלך הנישואין, נחשבות לרכוש משותף, שאמור להתחלק בין בני הזוג בעת הגירושין. העיקרון המקובל הוא שכאשר בן הזוג שצבר את זכויות הפנסיה יפרוש לגימלאות, בן זוגו יהיה זכאי לקבל מחצית מתשלומי הפנסיה, יחסית לתקופה שבה בני הזוג היו נשואים זה לזו.

מאת: עו"ד אירית רייכמן

בהקשר זה, ברצוני להפנות אתכם לפסק דין תקדימי (תמש (ת"א) 22575-03 פ' ל' נ' פ' ש') שפורסם החודש על ידי השופט שילה מביהמ"ש לענייני משפחה בת"א. פסיקה זו התווספה לשרשרת הפסיקות אשר עסקו באחרונה בשאלה מהי הדרך הנכונה לחישוב חלקו של אדם בפנסיה של בן זוגו – האם לפי המשכורת במועד הקרע או לפי המשכורת האחרונה טרם היציאה לגמלאות?
מה קובע? – המשכורת האחרונה או המשכורת במועד הקרע?

למאמרים נוספים מאת עו"ד אירית רייכמן
במקרה הנידון, בין מועד הפסקת השיתוף בין הצדדים (מועד הקרע) לבין משכורתו האחרונה והקובעת לפנסיה של הבעל חלפו כמעט 3 שנים. האישה טענה כי לפי הסכם הגירושין (שקיבל תוקף פס"ד) יש לחשב את חלקה היחסי בפנסיה של הבעל, לפי משכורתו האחרונה. מנגד טוען הבעל, כי על פי ההסכם יש לחשב את חלקה היחסי של האישה על בסיס משכורתו במועד הקרע (ולא על בסיס המשכורת במועד הפרישה).
שני הצדדים הציגו בפני בית המשפט אסמכתאות משפטיות התומכות בעמדתם. הבעל הסתמך על פסק דינו של ביהמ"ש המחוזי בת"א שניתן בעמ"ח 1014/06 לפיה "אין למערער חלק ונחלה בגידול שחל במשכורתה של המשיבה בתקופה שבה הצדדים צהובים זה לזה וכשחלפו יותר מחמש שנים) מהמועד המוסכם של הקרע ביניהם".
לעומת זאת , בפסק דינו של השופט גרינברגר בביהמ"ש לענייני משפחה בירושלים בתמ"ש 10612/98, פסק דין שאושר ע"י ביהמ"ש המחוזי בירושלים בע"מ 2038/07 (ביום 2.9.07), נקבע כי: "אין חולק כי במהלך הנישואין תורם כל אחד מבני הזוג את חלקו מתוך צפייה ליהנות בעתיד מהפרות המשותפים … סבורני כי במקרה של תקופת נישואין ארוכה, לא בנקל יהא לנתק את הקשר בין החיים המשותפים לפני הפרוד לקידומו של בן הזוג בעבודה לאחר הפירוד… ".
ה"אסכולה הירושלמית" מול ה"אסכולה התל אביבית"
פסקי דין מאוחרים יותר אימצו את ה"אסכולה הירושלמית" במקרה שבו הבעל עלה בדרגה אחת בלבד בין המועד הקובע למועד הפרישה. השופט שילה קובע כי במקרה דנן, יש לחשב את הפנסיה על פי המשכורת האחרונה גם אליבא ד"שיטת תל אביב", וזאת משני נימוקים:
1. משך הזמן בין מועד הקרע למועד הפרישה הוא פחות משלוש שנים. מדובר בפרק זמן קצר יחסית ולכן ראוי יותר לייחס את העלייה בשכר בתקופה קצרה זו למאמץ המשותף של שני הצדדים ולתרומתה של האישה במהלך השנים שקדמו לפרישה. מה גם, שבמקרה זה לא הוכח כי היתה עלייה משמעותית בשכר בתקופה זו הנובעת מנסיבות מיוחדות שאירעו לאחר מועד הקרע.
2. הצדדים למקרה זה חתמו על ההסכם כאשר הבעל כבר היה בפנסיה. הבעל היה מודע לכך ששכרו האחרון גבוה יותר מהשכר במועד הקרע. לכן, לו רצו הצדדים שהחישוב יערך על בסיס המשכורת במועד הקרע, היה עליהם לציין זאת במפורש.
כמו כן, ביהמ"ש סבור כי במקרים רבים ייתכנו עיוותים במידה והחישוב יעשה על בסיס השכר במועד הקרע היות ויש להצמידו כחוק עד למועד התשלום, דבר שלעיתים עשוי לתת לו ערך גבוה מערכו במציאות ולכן, אף משיקולים מעשיים אין לאמץ גישה זו.
ביהמ"ש סבור שככלל, כל עוד מדובר בתקופה לא ארוכה בין מועד הקרע למועד הפרישה, וכל עוד לא עלה בן הזוג בדרגות באופן משמעותי ושכרו לא גדל באופן משמעותי, יש לאמץ את השיטה לפיה החישוב יעשה על בסיס המשכורת האחרונה.
הכותבת היא מומחית לדיני משפחה.
ליצירת קשר: משרד עורך דין לדיני משפחה אירית רייכמן
טל: 02-6541542 פקס: 02-6541544

עו"ד אירית רייכמן - על מקרה של הליך גישור מנצח

עו"ד אירית רייכמן - גישור

מומלץ להסתייע בגישור לא רק על מנת להסדיר את הליך הגירושין ביתר קלות, אלא גם כדי למצוא פיתרון יצירתי אותו לא ניתן היה להשיג בין כותלי בית המשפט – כזה שיטיב עם כל הצדדים. עו"ד אירית רייכמן , מומחית לדיני משפחה ומגשרת מוסמכת, על הסיפור של מיכל ואהוד שיצאו נשכרים כשנעזרו בגישור לצורך הסדרת גירושיהם.

מיכל ואהוד נישאו בשנת 2003, היה זה טקס צנוע עם מעט משתתפים מהמעגל המשפחתי והחברתי קרוב, כיאה לכל מערכת היחסים ביניהם. הם הכירו בסך הכל חצי שנה קודם והחליטו להתחתן, עוד לפני שרבים ממכריהם בכלל ידעו על קיום הזוגיות הזו. תוך חודשיים מיכל הרתה ונשאה ברחמה תאומים. אלא שכמו שקורה במשפחות הכי טובות, כעבור שנתיים בני הזוג החליטו להיפרד.

למאמר המלא – עו"ד אירית רייכמן

עו"ד אירית רייכמן - "ילד מרדן" - האפשרות לצמצום ואף ביטול חובת המזונות

מה קורה במצב בו הילד מסרב לפגוש את אחד מהוריו, להגיע אליו כחלק מהסדר משמורת שנקבע ע"י ביהמ"ש, או אף מדבר אליו בשפה גסה ולועגת?

התשובה היא שע"פ רוב-לאור עיקרון "טובת הילד"- חובת ההורה לשלם עבור מגורי ילדו כמו גם עבור לבושו, חינוכו ומזונו אינה קשורה להתנהגותו של הקטין. עם זאת, במקרים קיצוניים של ילדים הנוהגים כלפי אחד מהוריהם בניכור מתמשך, רשאי בית המשפט להגדירם כ"מורדים" דבר שיאפשר את צמצום ואף את ביטול חובת המזונות ובלבד שהילד לא יגיע לחרפת רעב.

יש לציין כי הדברים נכונים בעיקר למערכת השפיטה האזרחית, בעוד אלו שייבחרו להתדיין בפני בית דין רבני- צפויים להחמרה עם הילדים ויד קלה יותר על הדק שלילת המזונות.
לאחרונה, שלל בית המשפט למשפחה בירושלים מזונות מילדה בת 17 שסירבה לראות את אביה במשך 3 שנים מאז שעזב את בית המגורים. לעומתה, אחיה בן ה-13, שנהג באותו אופן, ימשיך לקבל את מזונותיו, אך בסכום מצומצם יותר.

הבחנה בין קטינים קטנים לקטינים בוגרים

שיקול חשוב בשאלה האם לשלול או לצמצם את חובת המזונות הינו שאלת האחריות על ניתוק הקשר. במצב בו מדובר בילדים בוגרים, בעלי חשיבה עצמאית אשר מתנהגים באופן לא ראוי – יאפשר ביה"מש פגיעה במזונותיהם עד כדי שלילתם המוחלטת, לאור "אחריותם" על המצב והעובדה כי ניתן לצפות מהם להבין כי להתנהגותם השלכה כלכלית.

לעומתם, על ילדים קטנים המסרבים לקשר, לא יטיל ביהמ"ש עונש שכזה, בוודאי שלא באופן מוחלט לאור האשמת ההורה המשמורן ב"שטיפת המוח" של הילד, דבר שאין הילד אחראי לו. בנוסף, מקפיד ביהמ"ש לבחון את המאמצים הכנים שעושה ההורה השני למען שיקום וחידוש הקשר עם ילדיו – ככל שהוא לא עושה כן לא יפגעו במזונות הילדים.

[למאמרים נוספים בנושא דיני משפחה ומזונות - עו"ד אירית רייכמן]

האם סנקציה כספית עוזרת? בעיקרון כן אבל זו לא המטרה.

חשוב לציין כי רוב ההורים יעדיפו לשלם מזונות ובלבד להמשיך לראות את ילדיהם. ניתן לראות בסנקציה הכספית גם ניסיון להפעיל לחץ על ההורה המשמורן, שכן למעשה, כספי המזונות אינם מגיעים ישירות לילד, אלא להורה המשמורן ולכן הוא נפגע מביטול המזונות. יש לציין כי באחרונה ניתנו פסקי דין דומים לפיהם הוטלה סנקציה על ההורה המשמורן בגין ביקורים שאליהם לא הופיע הילד. כאשר הילד לא הופיע לביקור אצל ההורה השני בהתאם להסכם הגירושין, האם חויבה בתשלום קנס לאב.

ע"פ רוב, שלילת המזונות הינו הליך ארוך ומדורג הבוחן את ניסיונות הצדדים לגשר על הפער. בית המשפט מעוניין לראות תחילה את התנהגות הצדדים ותגובותיהם לסנקציות קלות יחסית ועל כן עד אשר יוכרז ילד כמורד, עשויות לעבור כמה שנים מרגע התחלת התנהגותו המבזה.

[למאמרים נוספים בנושא דיני משפחה ומזונות - עו"ד אירית רייכמן]

יחס ישיר בין התנהגות הקטין לחובת המזונות

בפסה"ד החדש, ישנה מגמה של ביהמ"ש למשפחה לקבוע יחס ישיר בין התנהגות הקטין המורד לחובת המזונות של אביו. למעשה, פסק הדין בפועל, עוסק בכימות ובתמחור כספי של היחסים בתוך המשפחה. סירובו של ילד להיפגש עם הורהו מהווה דרך, אומנם לא רצויה אך עדין אפשרית, לחמוק מחובת המזונות. שוויה הכלכלי של התנהגות אב המתאמץ לפגוש את ילדו המסרב עשויה להיות כמה אלפי שקלים.

ישאל השואל מדוע רק בעונשים מתעסק בית המשפט ולא בניסיונות שיקום היחסים. התשובה לכך הינה שראשית, אין בית המשפט יכול לחייב את הצדדים ללכת לטיפול אלא רק להציע זאת. בנוסף, לאורך כל התהליך בית המשפט מאפשר לצדדים שוב ושוב לשפר דרכיהם טרם יגיע העונש. בית המשפט מודע לכך שפגיעה במזונות הקטין לא תשפר את היחסים בתוך המשפחה ולכן זהו המוצא האחרון.

[למאמרים נוספים בנושא דיני משפחה ומזונות - עו"ד אירית רייכמן]

בית המשפט לענייני משפחה בירושלים, מפי השופט גרינברגר קבע ביום 9.5.10 (תמ"ש 10612/98) בהחלטה תקדימית, כיצד לחשב את חלקה של האישה אשר היתה מיוצגת על ידי עורכת דין אירית רייכמן בזכויות הפנסיה של בעלה. בית המשפט קיבל למעשה את כל טענות האישה בנושא אופן חישוב זכויות הפנסיה של האישה .

עוד על פסיקת בית המשפט, ניסיון ערעורו של הבעל לשעבר וארבעת הסוגיות השונות לגביהן הכריע בית המשפט בנושא זכויות האישה בפנסיה של בעלה בפוסט המלא של עו"ד אירית רייכמן.

מידע והסבר נוסף של אירית רייכמן על זכויות פנסיה עתידיות המגיעות לבן הזוג.

נכסי קריירה ואופן חלוקתם - מתוך הבלוג של עו"ד אירית רייכמן

בתאריך 9.2.10 פסקה השופטת נילי מימון מביהמ"ש לענייני משפחה בירושלים בתיק שעיקרו מחלוקת בשאלת חלוקת נכסי מוניטין וקריירה. פסק הדין המעמיק והמקיף דן ארוכות בשאלת אופן החלוקה הראוי של נכסי קריירה, התפתחות ההלכה המשפטית בנושא והשפעת התיקון הרביעי לחוק יחסי ממון בנושא.

מאת: עו"ד אירית רייכמן

התפתחות ההלכה

את פסק דינה המכונן בנושא נכסי קריירה פותחת השופטת בסקירה היסטורית של נושא המוניטין האישי כנס בר איזון בין בני זוג.

היא מתארת כי בעבר, דחו בתי המשפט תביעות רבות להכרה במוניטין אישי היות וראו במוניטין כחלק בלתי נפרד מכישורי האדם, כמכלול תכונות שאינן מהוות נכס ולא ניתנות לחלוקה, בתי המשפט טענו שבן הזוג נהנה מקידומו של בן זוגו במשך ימי הנישואין וכי בעת הפירוד אין להעמיד את כישורי האדם למכירה. בהמשך, הכירו במוניטין כנכס בר איזון רק בנסיבות בהן נוצר אי-שוויון זועק היוצר פגיעה קשה באחד מבני הזוג, תוך הוכחת הקרבתו של בן הזוג החלש כלכלית לפיתוח קריירה אישית והתקדמות מקצועית של בן זוגו.

הכנסו לקרוא על השינוי בהתייחסות בתי המשפט, התיקון לחוק ומצב העניינים העכשוי – אירית רייכמן

גירושי היי טק וחלוקת נכסי קריירה - מתוך גלובס, פברואר 2010, עו"ד אירית רייכמן

אירית רייכמן – מומחית לדיני משפחה

ההיי-טק עובר לאחרונה ירידות, אבל עדיין עובדים בתעשייה זו נהנים ממשכורות ורמת חיים גבוהות. במקרה של גירושין, תנאים אלה עלולים להיות בעוכריהם, שכן בנוסף לחלוקת הרכוש נדרשים מתגרשי ההיטק הטריים להתמודד עם הדרישה של בן/בת-הזוג לקבל חלק מנכסי הקריירה שצברו במהלך עבודתם, ולעיתים אפילו את המוניטין שלהם.

"בהתאם להלכה המשפטית, לבן/בת הזוג מגיעות מחצית מהזכויות שצברו בתקופת הנישואים, ובכלל זה גם מהאופציות ו/או המניות המוענקות לאנשי היי-טק רבים, כחלק מהסכם עבודתם. אומרת עו"ד אירית רייכמן, מומחית בדיני משפחה.

מקובל כיום לבצע את חלוקתם של נכסי הקריירה במטרה להקטין את חוסר השוויון שנוצר בין הצדדים, ולתת לבן-הזוג שדאג לתפעל את משק-הבית אפשרות להגיע לכושר השתכרות זהה לזה של בן-הזוג המפרנס", אומרת אירית רייכמן. "קיימים מקרים רבים בהם האישה עובדת בחצי משרה ומתפעלת את הבית ומגדלת את הילדים, בעוד הבעל מפתח לעצמו קריירה".

על עמדתם של בתי המשפט בנושא ומידע נוסף: עו"ד אירית רייכמן

מתוך הבלוג של אירית רייכמן: נכסי קריירה

הכותבת: עו"ד אירית רייכמן, מומחית לדיני משפחה

נכסי קריירה מתייחסים לכושרו של אדם להשתכר במהלך הנישואין. פרט לכישוריו של האדם, כושר זה מורכב גם מיסודות נוספים, כמו: השכלה, ניסיון ומוניטין שנרכשו לאורך תקופת הקשר הזוגי, וכן מרכיב הויתור שעשה כל אחד מבני-הזוג עבור העזר שכנגד.

"נכסי הקריירה", הם נכסים אישיים הטבועים באדם. להבדיל מנכסים אחרים שצוברים בני הזוג, אין זו שותפות הצריכה פירוק. ודוק: מדובר אך ורק בפער שנוצר במהלך הנישואין, עקב הנישואין. יש לגרוע מן הפער הזה את התרומה לכושר ההשתכרות שבאה מכישרון אישי וכן את זו שנוצרה קודם לתחילת הקשר הזוגי או לאחר שפורק.

(למאמרים נוספים: אירית רייכמן)

יש להדגיש כי צורת ותנאי התשלום של "נכסי הקריירה" במקרה של גירושין, משתנה ממקרה למשנהו ותלויה בנסיבותיו. כמו לכל דבר, ישנם יתרונות וחסרונות לכאן ולכאן.

כשמדובר בפער ניכר בין בני זוג , הנוצר כתוצאה מכך שצד אחד צבר נכסי קריירה ואילו הצד השני היה אמון על הבית פנימה, ראוי לחול הכלל של תשלום חד פעמי. בפסק דין שנתן בשנת 2004, סבר בית המשפט העליון כי ככל שהדבר אפשרי, יש להעדיף את שיטת התשלום החד-פעמי – וזאת מן הטעם המרכזי שהוא מקל על הפירוד, על ידי כך שהוא מאפשר הימנעות משימור הקשר הכלכלי בין בני הזוג, במידה ואינם רוצים מכך. בנוסף, התשלום החד פעמי מאפשר לבן הזוג המקבל אותו וודאות כלכלית ותכנון לטווח הארוך.

על היתרון של תשלומים עיתיים עבור המשלם וסיפורי מקרים משני צדי הסקאלה הכנסו: אירית רייכמן

טענת אי נאמנות: על משקל הבגידה בחלוקת רכוש (מתוך הבלוג של עו"ד אירית ריכמן)

מאת: עו"ד אירית רייכמן

הצד שלו

בסמוך ללידת אופיר, בתם השלישית של משה וטליה, החל משה לדאוג. הוא חש שאישתו מרוחקת ממנו ולא הבין מה קרה. הוא סבר שאולי זהו דיכאון שאחר לידה, אך הרופאים קבעו שהוא טועה.

הצד שלה

טליה, ראתה איך חלומה הולך ומתגשם- בית בכפר, שלושה ילדים וכלב, אך בעלה, הפך קר ומנוכר. היא הרגישה שהוא השתנה וכבר אינו אכפתי כמו פעם. לעומתו, אלעד, השכן שלהם, החל למשוך אותה יותר ויותר. הם בילו יחד הרבה בכל השעות שהיא היתה בודדה בבית עם התינוקת החדשה, היא ראתה בו חבר אמת אך גם מצאה בו את החום והאכפתיות שאבדו למשה. טליה שעבדה עד כה בעסק המשפחתי של בעלה, לקחה בעידודו חופשת לידה ארוכה יותר, מה שאפשר לה לבלות שעות רבות יותר במחיצתו של אלעד. משה ידע על הקשר ביניהם ושמח על כך, הוא לא האמין שהגרוש הכרסתן עשוי באיזו שהיא מידה למשוך את טליה ולהרוס את נישואיהם.

בחלוף שנתיים, התוודתה טליה בפני משה על הקשר שהיא מנהלת עם אלעד. משה הנדהם והזועם עזב את הבית והודיע לה שהוא רוצה להתגרש.

לאחר ייעוץ משפטי, הודיע משה לטליה ש"את לא תראי שקל מהגירושין האלה. מה את חושבת? הרצחת וגם ירשת? את יכולה לשכוח מכל מה שאבא שלי נתן לנו- הדירה, הרכב, הכל!"

מה אומר החוק על בגידה ומה ההבדל בגישה בין הערכאות המשפטיות השונות? הכנסו לקרוא: אירית רייכמן

על הכותבת:אירית רייכמן היא נוטריון ומתמחה בדיני משפחה ומעמד אישי הכולל: עריכת הסכמי גירושין, הסכמי ממון, הסכם לשלום בית, טיפול בתביעות ירושה, צוואות ועזבונות. תביעות לבית המשפט למשפחה ולבית הדין הרבני בנושאי מזונות, משמורת ילדים ותביעות רכוש. הליכי גישור וליווי תהליכי משא ומתן.

מתן תוקף חוקי להסכם ממון (מאת עו"ד אירית רייכמן)

מאת: אירית רייכמן

בוודאי גם אתם שמתם לב כי גיל הנישואין עולה בהדרגה בקרב נשים וגברים כאחד. לעניין זה יש השלכות רבות, המתבטאות בעיקר בכל מה שקשור לתחום הכלכלי. ישנם זוגות רבים המגיעים ליום המאושר של חתונתם, כשהם במצב אמיד ובעלי רכוש וממון. במקרה כזה, טבעי יהיה שהם יהיו מעוניינים להגן על רכושם. שלא לדבר על מקרה בו מדובר בבן או בת להורים אמידים, שגם הם מעונינים להבטיח את כספם, במקרה והנישואים עולים על שרטון.

(על גישור גירושין: עו"ד אירית רייכמן)

מסיבות אלה עלתה לאחרונה המודעות בקרב המינים בכל מה שקשור לעריכת הסכם ממון לפני החתונה. עריכת הסכם ממון צברה פופולריות רבה, במיוחד לאור העובדה כי אחוז הגירושין גבוה וההכרה כי הליך הגירושין עשוי להיות מלווה במתח רב, אכזבות ,כאב ומצד שני - גם בפשרות.

לקריאת המאמר במלואו : האתר של עו"ד אירית רייכמן

גישור גירושין - מתאים במיוחד לבני זוג קרייריסטים (מתוך הבלוג של עו"ד אירית רייכמן)

מאת: אירית רייכמן עו"ד ומגשרת .

גירושין במשפחות ובהן ילדים רכים בשנים, מעולם לא היו דבר קל להתמודדות – לא למערכת המשפט והיועצים, וודאי שלא להורים ולילדים עצמם.

נישואיהם של עידית וירון , הורים ל-3 ילדים מקסימים בני 5,3 ושנה וחודשיים עלו על שרטון. עידית וירון, אשר נישאו נישואים אזרחיים בקפריסין כמה שנים קודם לכן, החליטו שהצעד הנבון ביותר לכולם יהיה גירושין. לבני הזוג קריירות מצליחות: עידית שהיא עורכת דין בעצמה, מועסקת במשרד גדול שמתמחה בעסקאות בינלאומיות של חברות תקשורת. בעלה, הינו מנהל בכיר בפירמה ידועה.אולם, לבני הזוג לא היה דבר יקר יותר מילדיהם. הם רק לא ידעו איך איך להיפרד ולהפריד את חייהם זו מזה אך גם לשמר את הקשר ההדוק והאוהב של שני ההורים עם כל הילדים.

מבחינה משפטית, ידעה עידית לומר, כי הילדים יהיו במשמורתה והסדרי ראייה בין הקטינים לאביהם נערכים במתכונת בדרך כלל פעמיים בשבוע וכל סוף שבוע שני .כמו כן לפי חו"ד המומחה שהתייעצה אתו, עד גיל שנתיים שלוש הילדים אינם ישנים אצל האב כלל, אלא רק כל סוף שבוע שני פעם בשבועיים. בין גיל 3-5 מקובל שהילדים ישנים אצל אביהם לילה אחד פעם בשבוע או שבועיים באמצע השבוע.

לאיזה הסכמות הגיעו לבסוף בני הזוג? הכנסו לקרוא: אירית רייכמן – גישור גירושין

סיבות לבחור בהליך גישור (עו"ד אירית רייכמן)

מאת: עו"ד אירית רייכמן

החלטתי להקדיש את הפוסט הראשון בבלוג זה לשאלה למה כדאי ללכת על הליך גישור. מדוע הגישור הוא הליך יצירתי? איך ביכולתו להפוך מציאות בעייתית לנוחה ומקובלת על כל הצדדים ומכל הבחינות? ישנן כמה וכמה סיבות, והריהן לפניכם:

• הליך גישור מאפשר הסכמות יצירתיות בנושאי משמורת ילדים המתאימות לאורח החיים של בני הזוג- בעוד ביהמ"ש יקבע הסדרי ראייה של יומיים בשבוע להורה שאינו משמורן וכל סוף שבוע שני , הליך הגישור יכול להוביל להסכמה אשר תשמר את המצב הקודם עליו הסכימו בני הזוג בתקופת נישואיהם- למשל שהאב יבוא שני בקרים ויארגן את הילדים ויוציא אותם לביה"ס היות ועל האם להגיע מוקדם לעבודה.

• הליך הגישור מאפשר הסכמות יצירתיות בנושאי שמירה על הילדים בשעות אחר הצהרים והערב- למשל בני זוג שהקפידו על חוגים ומסגרות שונות בשעות אחר הצהרים והערב יוכלו לשמר את אותן הסכמות כגון: הילדים ישהו אצל האב כאשר האם משתתפת בחוג בערב ותאסוף אותם עם תום השיעור.

• הליך הגישור מאפשר הסכמות יצירתיות בנושאי מזונות- כך לדוגמא : תשלומי ביטוחים על ידי האב אשר זכאי להטבות ממקום עבודתו אשר יחשבו כחלק מהמזונות , תשלומים לקיטנה על ידי האם כיון שהיא מקבלת החזר ממקום עבודתה אשר יקלו על שני הצדדים וכד'.

על יתרונות נוספים של הליך הגישור (מזונות אלטרנטיביים, זכויות של בני משפחה נוספים ועוד) - הכנסו: עו"ד אירית רייכמן